יש נושא אחד שהורים מדברים עליו בלחש, לפעמים אפילו בבושה.
נושא שמכאיב מאוד לראות אותו מהצד: הילד לא מוזמן לחברים. הילד לא מוזמן לימי הולדת.
וכשזה קורה, הרבה פעמים עולה מיד מחשבה קשה בלב של הורים:
מה לא בסדר בילד שלי?
אני רוצה לעצור כאן כבר בהתחלה ולהגיד משהו מאוד ברור:
הילד שלכם מדהים. באמת.
יש בו המון אור, המון טוב, והמון מה לתת לעולם.
לפעמים הוא פשוט נמצא בנקודה שבה האור הזה עדיין לא נראה לאחרים.
לא רואים אותו עדיין.
לא מזהים אותו עדיין.
אבל זה לא אומר שהוא לא שם.
והדבר הראשון שחשוב לי שתדעו – זו לא אשמה שלכם, ולא אשמה של הילד.
השלב הראשון: לערב את בית הספר
כשילד לא מוזמן לחברים או לימי הולדת, יש חשיבות גדולה מאוד לערב את בית הספר.
להרים טלפון למורה.
לשאול מה קורה בכיתה.
להבין את המצב החברתי.
ולבקש לחשוב יחד איך יוצרים שינוי.
לפעמים יש דברים קטנים שיכולים לעשות הבדל גדול:
להחליף מקום ישיבה בכיתה.
לצוות אותו לעבודה עם ילד אחר.
לחבר אותו לקבוצה קטנה בפעילות.
ליצור מפגשים משותפים.
מורים ומורות יכולים להיות מאוד יצירתיים כשיש להם את התמונה המלאה.
יש מורים מדהימים שנותנים את הלב שלהם בשביל כל ילד.
ולפעמים יש גם מצבים שצריך להתעקש, לבקש שוב, ולא לוותר.
כי ילד לא אמור להישאר לבד.
לפני שפונים – חשוב לשאול כמה שאלות
לפני שמרימים טלפון למורה, כדאי רגע לעצור ולבדוק כמה נקודות.
האם לימי הולדת מזמינים את כל הכיתה – ורק הילד שלכם לא מוזמן?
או שמזמינים רק חלק מהילדים?
האם בעבר היו הזמנות לחברים – והן הפסיקו להגיע?
או שמעולם לא היו הזמנות?
האם מדובר במקרה אחד או שניים – או שזה כבר קורה שוב ושוב?
השאלות האלה עוזרות להבין מה באמת מתרחש בתוך המערכת החברתית.
העבודה מתחילה גם מבפנים
מעבר למה שקורה בכיתה, יש עוד נקודה מאוד חשובה.
מה הילד חושב על עצמו?
מה הוא מרגיש מול עצמו?
כי אפשר להגיד לילד שוב ושוב:
אתה מדהים.
אתה מיוחד.
יש לך המון מה לתת.
אבל אם בפנים הוא לא מאמין בזה — המילים לא באמת מחזיקות.
הן נכנסות ויוצאות.
כדי שמילים יחזקו באמת, הן צריכות לפגוש מקום בפנים שמוכן לקבל אותן.
ולכן אחת המטרות החשובות היא לעזור לילד להתחיל לראות את הטוב בעצמו.
לא רק לשמוע אותו מבחוץ — אלא להרגיש אותו מבפנים.
איך מחזקים את זה בבית
יש הרבה דרכים לעבוד על זה.
אפשר להתחיל דרך חיזוק חוזקות.
דרך תשומת לב למה שהילד כן מביא לעולם.
דרך הצלחות קטנות.
דרך חוויות שמאפשרות לו להרגיש ערך.
חשוב לשים לב לדבר אחד:
המטרה היא לא רק שאנחנו נגיד לו שאנחנו גאים בו.
אלא לעזור לו להגיע למקום שבו הוא עצמו יוכל להגיד:
אני גאה בעצמי.
כשהאישור מגיע מבפנים – הוא הרבה יותר חזק.
להבין מה קורה מבחינה חברתית
השלב הבא הוא להבין מה קורה לו בתוך הסיטואציות החברתיות.
יכול להיות למשל שהוא הרגיש דחייה בעבר –
ואז התחיל לסרב להזמנות בעצמו.
ולאחר זמן פשוט הפסיקו להזמין.
יכול להיות שילדים ניסו להתקרב אליו –
אבל הוא פחד, נסגר, ולא יצר קשר.
יכול להיות שיש ילד בכיתה שמוביל נגדו קבוצה.
יכול להיות שיש קושי חברתי שצריך ללמוד לעבוד איתו.
כדי לעזור באמת, צריך קודם להבין מאיפה זה מגיע.
ימי הולדת – מקום מאוד רגיש
ימי הולדת הם נקודה רגישה מאוד עבור ילדים.
יש בהם גם שמחה, אבל גם פחד גדול.
הפחד שאף אחד לא יבוא.
הפחד שלא יבחרו בי.
הפחד לקבל הוכחה למה שאני כבר חושש ממנו.
ולכן חשוב לשים לב להקשר.
אם זה קרה פעם אחת או פעמיים —
יכול להיות שזה פשוט חלק מהבחירות של ילדים.
לא כל ילד מזמין את כל הכיתה.
ולא כל ילד חבר של כולם.
אבל אם זה קורה שוב ושוב, לאורך זמן —
כדאי לעצור ולבדוק לעומק.
לפעמים גם ההורים יכולים לעזור ליצור חיבורים
יש מצבים שבהם אפשר גם לנסות ליצור חיבורים בצורה עדינה.
לדבר עם הורים אחרים.
לנסות ליצור מפגש קטן לפני יום הולדת.
לעזור לילדים להכיר זה את זה בסביבה רגועה יותר.
לפעמים קשרים מתחילים ממפגש קטן אחד.
ובמקרים של חרם – חייבת להיות התערבות
אם יש ילד בכיתה שמסית נגד הילד שלכם,
או אם מדובר במצב של חרם או דחייה קבוצתית —
זה מצב שמחייב התערבות מיידית של בית הספר.
לא מחכים.
לא מתעלמים.
ולא משאירים ילד להתמודד עם זה לבד.
ילדים לא נולדים עם כלים חברתיים
חשוב לזכור משהו מאוד בסיסי:
ילדים לא נולדים עם כלים.
הם לא נולדים עם ידע איך ליצור קשרים, איך להתמודד עם דחייה, איך להצטרף למשחק, איך לשים גבול, איך להביע את עצמם.
הם לומדים.
הם לומדים דרך הדרך.
דרך חוויות.
דרך טעויות.
ודרך האנשים שמלווים אותם.
והאנשים הכי משמעותיים שמלמדים אותם — הם אתם.
דרך איך שמתנהלים בבית.
דרך איך מתמודדים עם קונפליקטים.
דרך איך מדברים על רגשות.
דרך איך מגיבים כשמישהו אומר לנו “לא”.
לסיום – אם הילד לא מוזמן
אם הילד שלכם לא מוזמן לחברים או לימי הולדת, אני רוצה שתזכרו משהו חשוב.
יש בו אור.
המון אור.
לפעמים האור הזה פשוט עוד לא קיבל את המקום לזרוח.
אולי לא רואים אותו עדיין.
אולי הוא עצמו מצמצם אותו.
אולי הוא עדיין לא מרגיש בטוח להביא אותו לעולם.
אבל הוא שם.
והתפקיד שלנו הוא לעזור לאור הזה לצאת החוצה —
כדי שמי שצריך לראות אותו, יראה אותו.
לחזק אותו.
לערב את בית הספר.
להבין מאיפה הקושי מגיע.
ולתת לו כלים — גם בפנים וגם בחוץ.
כי ילדים יכולים ללמוד.
להשתנות.
ולבנות לעצמם קשרים אחרים לגמרי.
כתבה 19 -